top of page

הקריירה של יגאל בשן בחו"ל חובקת עולם במהלך השנים.

במהלך שירותו הצבאי נסע יגאל בשנת 1972 לייצג את ישראל בפסטיבל פאלרמו באיטליה.

בעיתונות העולמית שיבחו את הופעתו והגדירו אותה כאחת  מהטובות והמקצועיות שבפסטיבל באותה שנה.  ג'ו נאפולי (מארגן הפסטיבל) העניק לבשן פרס השמור לקומץ אומנים חביבי קהל – מריונטה  זהב סיציליאנית יוקרתית.

בעיתון "ידיעות אחרונות" מתאריך 27.7.1970 בכתבה "טבילת האש הבינלאומית של יגאל בשן" נכתב בין היתר "הזמר שהופיע בפסטיבל הזמר והפופ בפאלרמו, זכה בהצלחה רבה  ועמד בכבוד בתחרות עם זמרים בעלי שם עולמי שהשתתפו באירוע". יגאל חתם הופעתו בשיר "תיבת נוח" אותו שר באיטלקית.

אנשי מקצוע לא פסקו מלהתלהב והציעו ליגאל חוזי הקלטות, בעיתון האיטלקי הנחשב "קוריארה דלה סרה" כינו את יגאל - "זמר משלנו, סימפטי וחביב, מלא חיוניות ובעל אישיות חמה". 

במוסף "חדשות פופ" דווח שבמסגרת הפסטיבל יגאל "עלה לבמה, אמר תפילה קצרה, נעץ את עיניו בקהל המפחיד והמשתולל. ברגע שיגאל פתח את פיו עם "לו היית כאן לצידי בדרך חזרה" נשתתק ההמון כאילו פצצת זמן הושלכה לתוכו. היה זה מחזה מרהיב לראות את הבחור הצעיר מחזיק באמצעות שיר בלבד קהל משולהב ומוכן לעשות שפטים במארגני הפסטיבל. יגאל הפך לכוכב הערב. העיתונאים הזרים לא הירפו ממנו כשחזר אל מאחורי הקלעים".

בכתבה "יגאל וכוכבי הפסטיבל" שפורסמה ב"להיטון" בתאריך 7.8.1970, סופר על כך שבקהל היו מהומות ולכן נכתב "המסכן היה נפחד כולו. היתה זו הופעתו הבינלאומית הראשונה והוא נקלע לתוך אווירה שזמרים בינלאומיים מנוסים היו חוששים לעמוד בפניה. אבל ברגע

שהמנחה הודיע על שמו, הוא זינק לבמה כמו פלה הברזילאי אל מגרש הכדורגל, חדור ביטחון עצמי כאילו הופיע בפני מעריציו הותיקים...כמו במטה קסם השתתק הקהל, ורגע לאחר מכן פרץ במחיאות כפיים...

היה זה הרגע המרגש ביותר לכל  הישראליים שנכחו באיצטדיון...

המחמאה החמה ביותר ניתנה ליגאל ע"י ה"ניו-מוזיקאל-אקספרס"  עיתון הפיזמונים החשוב ביותר בבריטניה שכתב "כל הכבוד ליגאל בשן מישראל, שהצליח להרגיע את סערת הרוחות, במקום שנכשלה פלוגת שוטרים שלמה. יגאל הסתמך בעיקר על קול מצויין, הופעה מרשימה ורפרטואר מגוון".

מתוך להיטון 8.10.1971: "אתמול הוא עדיין סעד עם חיים טופול במסעדה לונדונית מפוארת, הסתובב באולפני הקלטה של ממלכת הפופ וחכך מרפקים עם אמרגנים ומוסיקאים בריטיים. היום הוא שוב במדים, חייל בשירות חובה".

באופן כללי גילו האמרגנים והמוסיקאים עניין ביגאל ובעקבותיו באו ההצעות - "שתי הצעות רציניות ביותר שקיבלתי היו מבארי קרוסט, אמרגנם של קט סטיבנס וג'יימס טיילר והמלחין היהודי בריטי מיץ' מוריי שהוא גם מפיק תקליטים".

 

לונדון הייתה תחנתו האחרונה של יגאל במסע שמטרתו העיקרית הייתה מופע בפסטיבל פאלרמו, בו השתתף שנה שנייה ברציפות. בפסטיבל היה שילוב ספונטאני בין יגאל ללהקה בריטית "למעלה עם האנשים". מנהיג הלהקה פארנק פילדס עשה לו עיבודים חדשים ונפלאים לשירים שהביא איתו והבנות הצטרפו אליו בליווי קולי משגע.

כמו כן, הם השמיעו ארבעה להיטים יחד: "זה לא בא בקלות", "דלתה ליידי", "הציתי בי אש" ו"מרי הגאה".

 

"ההרגשה הייתה מרוממת וגם תגובות הקהל העידו על הצלחת הצירוף המקרי הזה ואכן עיתוני הבוקר שיצאו למחרת הכתירו את יגאל ולהקת למעלה עם האנשים ככוכבי הערב הראשון".  ג'ו נאפולי האמרגן האיטלקי של פסטיבל פאלרמו לוקח את יגאל תחת חסותו, דואג לו להופעה ב"הילטון" רומא, מוסר לו ליווי מוזיקלי שהוקלט ע"י תזמורת אנגלית של השיר "קרנבל" עבור הקלטת גירסה אנגלית לשיר. מדובר בחברת 'פלג' ראמה' המטפלת בין השאר בהקלטות של טום ג'ונס ותקליטיה מופצים ע"י חברת דקא הבריטית.

 

במסיבת יום הולדת של דודו דותן ז"ל ביצע יגאל בבכורה עולמית את השיר "אינך חייבת לומר שאת אוהבת אותי".

במהלך חופשה בניו יורק פגש במקרה ברחוב מכר ותיק מימי שירותו בצבא – לואי להב שהיה אז טכנאי הקלטות ראשי בסטודיו ענק. להב הזמינו לבקרו באולפן, יגאל שהיה שבע מביקורים דומים בלונדון וארה"ב כמעט סירב להצעה... יומיים לפני תום ביקורו בניו-יורק החליט 'לקפוץ' לבקר את להב באולפן ואז התרחש הבלתי צפוי - מנהל האולפן שידע שהוא זמר מצליח בארץ ביקש לשמוע כמה שירים מפרי עטו, המנהל התלהב ויגאל שלא תלה תקוות, נסע ללונדון כמתוכנן, בעודו משלים את האלבום רגע לפני חתימה על חוזה ארוך טווח, קיבל טלפון מארה"ב ושם פעמיו לניו יורק. בהשפעת בעל האולפן הופגש יגאל עם טדי ראנדזו, מלחין צעיר בעל השפעה רבה על החלטות חברות תקליטים, אשר לקח את יגאל תחת חסותו ואף הביא להיכרותו עם הזמר המצליח ניל דיאמונד, שבאקט נדיר ולא אופייני כתב לבשן שיר חדש - "מעולם לא ידעתי את שמך".

טדי גם נתן ליגאל שיר להקלטה "קחי אותי בחזרה" שהיה מיועד ללהקת "דם יזע ודמעות" שבהחלטה משותפת איתם הגיעו למסקנה שהשיר הולם יותר את יגאל. בהקלטת השירים היה שותף רוני פרנג'אפני המעבד האישי של ג'ון לנון בליווי "דם יזע ודמעות".  

 

בניו–יורק היה אמור בשן לחתום על חוזה עם חברה שתפיץ את התקליטונים, 2 חברות ענקיות "קולומביה" –סי.בי.אס ו-אם.ג'י.אם אבל אז פרצה מלחמת יום כיפורים והוא חזר הביתה.

ב"להיטון עולם הקולנוע" מחודש מרץ 1979 סיפר בשן כי הוא התחיל לחלום על חוץ לארץ מהיום שהתחיל להיות זמר. הוא סיפר שהמפגש הראשון שלו עם חו"ל –היכה אותו בהלם. ההלם עזר לו להתפכח. הוא נזכר בצחוק באותם ימים - "הייתי בטוח שאני קם למחרת בבוקר והשיר

מתנגן בכל תחנות הרדיו של ניו יורק. וכי איך יכול להיות אחרת? שיר שכתב ניל דייאמונד ושמלווים אותי בו חברי להקת "דם יזע ודמעות"

והפקה של אולפן משוכלל... מה צריך יותר? כשחלפו כמה שבועות ושום דבר לא קרה, החלטתי שצריך לעשות קידום ופרסום...". בשן נסע למשרד של חברת התקליטים שהפיצה את התקליטון וזכה להתעלמות מוחלטת. זה נתן לו מושג מציאותי על התחום העצום והאכזר הזה, ששמו עסקי הפופ. "פתאום הבנתי שאני לא פסיק בעסק הזה אלא קצה של פסיק. רצתי קצת בין תחנות הרדיו, לחצתי ידיים לאנשים -אבל אז ראיתי כמה האבסורד עוד יותר גדול. אני הישראלי הקטן והאלמוני, מנסה להתבלט בין מאות זמרים המציפים את תחנות הרדיו בתקליטים חדשים מדי חודש. באותו רגע החלטתי שאין לי יותר מה לחפש באמריקה ושאם להתחיל – אז רק בקנה מידה קטן יותר באירופה". 

 

הגיחה השניה של יגאל לחו"ל כבר הייתה בכיוון אחר. קרוב לשנה אחרי מלחמת יום כיפור, אחרי צאת אלבום שירים עבריים שלו הגיעה לארץ הזמרת דליה לביא והציעה לו להצטרף לסיבוב הופעות שלה בגרמניה. יגאל ראה בהצעה פתח לניסיון השתלבות בעולם הפופ האירופי ולכן לא חשב פעמיים ונסע. הסיבוב זכה להצלחה והשניים הופיעו יחדיו גם בשוויץ, אוסטריה, בלגיה והולנד. השניים אף מבצעים יחדיו את הקלאסיקה "ערב של שושנים". במקביל בשן ולביא מתארחים יחדיו בתוכניות רדיו וטלויזיה רבות ברחבי העולם.

"הסיבוב היה מוצלח והוצגתי בו כישראלי", סיפר יגאל במגזין "להיטון": "אח"כ התחלתי לבדוק אפשרויות בחברות תקליטים בגרמניה ומצאתי מישהו שהסכים להקליט לי שיר בגרמנית. מעולם לא הרגשתי קרוב לסגנון הפופ הגרמני השמאלצי אנשי חברת התקליטים הסבירו לי שצריך להצליח רק בתקליט הראשון ואח"כ כשההצלחה מגיעה ואיתה בא הכסף אז אפשר להקליט מה שרוצים... אבל אני שמח שלא התפתיתי לכך. משום שבגרמניה ברגע שדבק בך דימוי מסויים אז אתה לא יכול להתנער ממנו..." זה לא היה הלקח היחיד שבשן למד באירופה. שם הוא התחיל להבין את קצב התרחשות דברים בחו"ל. "בשבילי הצלחה היא קודם כל הצלחה אמנותית. הכסף הוא לא בדיוק מה שאני מחפש... הסגנון של מוסיקת הפופ והרוק המערבי מצא חן בעיני ולכן החלטתי שאני הולך לכיוון זה. כמובן שאשמח לשלב מהמוסיקה שלי, משהו אוריינטלי-תימני. אבל לא אוכל להרשות לעצמי לעשות נסיונות לפני שאני מגיע למעמד שבו אנשים יהיו מוכנים לשמוע דברים כאלה..."

 

בשנת 1975 מקליט בשן 4 שירים בגרמנית. אחד השירים, "רוח קיץ", זוכה להצלחה ובשיאו דורג במקום השישי במצעד הפיזמונים בגרמניה.

באותה שנה משרד החוץ של ישראל שולח את בשן ל-2 הופעות באוסטרליה (מלבורן וסידני).

בכתבה שפורסמה במגזין "לאישה" בתאריך 11.8.1975 נכתב: "באוגוסט הוא שוב ממריא לגרמניה, כדי לעודד את המכירה של אלבומו "רוח קיץ". הצבר הזה שר בגרמנית... יגאל מסביר בהומור במה זה כרוך - "אתה צריך לנסוע מעיר לעיר בגרמניה ללחוץ ידיים לכל אנשי התקליטים בכל תחנת רדיו. זה קטע שאני לא אוהב. אתה בא עם המפיק שלך, במקרה שלי ג'ימי בובין. המפיק קונה גלידה או שמפניה לחבר'ה של התחנה..." 

באותה שנה מקליט יגאל לצד הכושיים העיבריים מדימונה שיר חדש בשם "Happy Me".

 

פגישה מקרית עם אבי עופרים בבית קפה בת"א הביאה למפנה בקריירה הבינאלומית של בשן - באותן השנים עופרים היה לאחד מגדולי האמרגנים באותה תקופה בגרמניה והיה מיודד עם הנשיא העולמי

של חברת התקליטים "אריולה"- מוטי לופטנר, אשר אהב את החומרים ואת שירתו של בשן והחליט להחתים אותו על חוזה הקלטות ל-4 אלבומים בטווח של 3 שנים.

 

בשנת 1977 יוצא אלבומו הראשון: "You Got The Power". האלבום הופק מוסיקלית ע"י אבי עופרים וכלל בין השאר גם גרסאות באנלית למה משיריו המוכרים של בשן בשפה העברית - "דודי שב הביתה", "יש לי ציפור קטנה בלב" ו"סיון" אשר נכתב ע"י שמוליק צ'יזיק ובשן והפך 3 שנים אחר כך, בגרסה העברית, ללהיט ענק.  

 

השיר "שלום לך מולדת" מהאלבום "מכת שמש"

אשר יצא בשנת 1978,  נכתב באחת מנסיעותיו לחו"ל -דורי בן זאב בא לבקרו, הם השתעשעו ברעיונות מוסיקליים וכך נכתב השיר:

"שלום שלום לך מולדת, קרב הנני בא, לכבוד יום ההולדת, עשיתי לי מסיבה, נסעתי לטיול עוד עולמות לראות, אחרי שכבר יצאתי כמה קשה לנדוד...תכלת שמיים מכאן ומכאן, שלום לך מולדת השיר שלך מוכן...".

 

בשנת 1979 יוצא אלבומו השני של בשן - "High on an easy feeling"

האלבום הופק על ידי מרק לונדון וכלל בין השאר

את השיר "SMILE THAT SMILE" שהולחן על ידי

אלטון ג'ון. 6 רשתות רדיו בריטיות השמיעו את

השיר במסגרת הפלייליסט שלהן מה שהבטיח בין 6-7 השמעות ביום. תחנת הרדיו "קלייד" בחרה בשיר כ"שיר השבוע".

 

 יגאל בשן  | קריירה בינלאומית 

בחברת התקליטים מחליטים שהשם YIGAL יכול להוות בעיה בקידום האלבום ולכן הוחלט ששמו של בשן יהפוך ל- Neil Bashan. באלבום הבא השם ישתנה שוב ויהפוך ל-Ben BashanA...

 

בינואר 1979 סיפר בשן בכתבה בידיעות אחרונות: "תמיד חלמתי להגיע למצב שבו אוכל לטוס מתי שאני רוצה ולאן שאני רוצה ולהסתובב בעולם עם סיבות טובות לכך. היום , כשזה כך באמת, זה הפך כמעט לסיוט, אני מגיע למינכן או לונדון ושם מחכה לי מכונית מפוארת ומלון חמישה כוכבים והופ – אחרי יומיים אני רוצה הביתה..."

 

בשנת 1981 יוצא אלבומו השלישי והאחרון של בשן מעבר לים - Im Ready בהפקת מרק לונדון. האלבום כלל בין השאר 3 שירים שנכתבו עבור בשן ע"י בריאן אדאמס. 

 

במקביל לשהותו של בשן באותן השנים בחו"ל, המשיך להוציא אלבומים

חדשים גם בארץ וכך הצליח לשמור על קשר עם הקהל הישראלי.

למרות שחלק מהשירים באלבומיו הבינלאומים זכו לחשיפה ולהשמעות בתחנות השונות, ההאלבומים לא זוכים להצלחה גדולה ובשן

מוותר על הקלטת האלבום הרביעי בחוזה ומעדיף לחזור לארץ ולהוציא אלבום חדש - "סיון" אשר הופך במהרה ללהיט גדול בישראל. 

 

בשנת 1982, כשנה וחצי לאחר חזרתו הסופית של בשן לישראל, הוא פוגש בטיסה חזרה מניו יורק לישראל את אהוד מנור. השניים משתפים אחד את השני בגעגועים לארץ, למחוזות ילדות, למשפחה ולחברים וכך כותבים (מנור את המילים, בשן את הלחן) את השיר "רוצה הביתה" :

"פעם מבפנים הבטתי החוצה וחשבתי שכולם עושים חיים

ועכשיו אני בחוץ כמה פנימה, כל גופי כואב מרוב געגועים.

כמה שאני רוצה הביתה, לחזור בקו מהיר בלי תחנות

להביט ישר לא למעלה, לא למטה. עד מחוז ההרגשות הישנות..."

 

שיר נוסף אשר מספר על החלומות מעבר לים לצד הגעגועים ויותר מכל ההתפכחות מהחלום, הינו השיר "החבר'ה" אותו כתב בשן לאלבום "שמים תחייכו" בשנת 2003. בשיר כותב בשן את תחושותיו לגבי החיים בחו"ל:

"...פה אני זה אני,שם הייתי בצד. פה עשיתי הרבה שטויות, פה היה לי קל לבכות. כשהחבר'ה ליד פתאום אני מתחיל לחיות..."

 

 

בראיון לגלי צה"ל במרץ 2003 בשן נזכר בתקופתו בחו"ל ומספר:

"צריך לאזור אומץ ולנסוע לחו"ל כדי שנוכל ללנפץ את החלומות שלנו. אני שמח שניסיתי ושניפצתי כמה חלומות שהיו לי.

רציתי להיות באולפן שבו נשם ג'ון לנון, רציתי לפגוש את ג'ון מרטין ועשיתי את זה. הגשמתי ת'חלום. אבל בדרך פתאום אתה מבין שיש לזה מחיר. צריך לנסוע ללהתראיין בתחנות רדיו כל הלילה...אתה נוסע בין הפסים ומאבד זהות כמעט, מדבר אנגלית וזה לא באמת אתה... אז מהר

מאוד התנפץ החלום. בשלב מסויים התגעגעתי לארץ. להופעות עם להקת 'ברוש', לקפה מסריח במילואים, להומור, לאוכל ולמזג האוויר... אני מאוד שמח שהחלום התנפץ כי אחרת הייתי חי בתסכולים".

bottom of page